השיטה

המשטרה והשב"כ נוהגים להטמיע במהירות טכנולוגיות חדשות ללא דיון ציבורי או חקיקה, תוך ניצול הפער בין החקיקה הקיימת לבין התפתחות הטכנולוגית. פעמים רבות פעולות אלו, וכן העובדה שהן לא גלויות לציבור, מוצדקות בטענה של "יעילות" אכיפת החוק. באותו אופן, הרשויות בונות מערכות ומאגרי מידע עצומים, ורק לאחר מכן, אם הן נאלצות לעשות זאת, הן מנסות להסדיר אותם בחקיקה. דוגמה לכך היא מערכת "עין הנץ", שבה נעשה שימוש במשך שנים ללא הסדרה מפורשת בחוק.

במקום להסדיר את הטכנולוגיות החדשות בחקיקה נוהגות הרשויות להסתמך על חוקים קיימים, ולפרש אותם באופן נרחב כך ש"יכסה" גם את הטכנולוגיות החדשות. החוקים הקיימים, שלעיתים נחקקו לפני עשרות שנים, מסדירים את השימוש בכלים פשוטים יותר, שפגיעתם בפרטיות שונה מאוד, ואינם מותאמים להתפתחויות הטכנולוגיות ולכלים החדשים, שמציבים איומים הרבה יותר חמורים על הזכות לפרטיות. כך למשל, המשטרה והשב"כ טוענות שאפשר להסתמך על חוק האזנת סתר לצורך שימוש ברוגלות בטלפונים ניידים ובמחשבים. זאת למרות שהחוק לא מתייחס במפורש לטכנולוגיה זו (שלא היתה קיימת בעת חקיקתו), ועל אף העובדה שהמידע האישי שאליו אפשר להגיע באמצעות רוגלות הוא נרחב ורגיש בהרבה מזה שאליו אפשר להגיע בהאזנות סתר. מעבר לפגיעה בפרטיות, הפרשנות הנרחבת של חוקים קיימים מרחיבה את סמכויות המשטרה והשב"כ מעבר לכוונת המחוקק המקורית, ופוגעת בעקרון החוקיות.

כדי לעקוף את הצורך בדיון ציבורי ובחשיפה של הטכנולוגיות, המשטרה משתמשת לעיתים בנהלים פנימיים במקום בחקיקה כדי להסדיר את השימוש בטכנולוגיות החדשות. כך למשל נעשה במקרה של מערכת "עין הנץ". נהלים פנימיים אלו אינם שקופים לציבור ולא כפופים לביקורת פרלמנטרית או שיפוטית.

במקרים רבים הרשויות מסרבים למסור מידע על המערכות שבהן הם משתמשים – למשל בתגובה לפניות של ארגוני זכויות אדם או אפילו לוועדות הכנסת. כך למשל, המשטרה והצבא דחו פניות של האגודה לזכויות האזרח וסירבו למסור על מידע על השימוש שהן עושות בטכנולוגיות לזיהוי פנים בישראל ובשטחים הכבושים. במקרה אחר, המשטרה פשוט לא השיבה לבקשתו של חבר כנסת שביקש מידע לגבי מערכת בינה מלאכותית לאיתור סמים שהפעילה המשטרה בשדה התעופה. גם במקרים שבהם מתקיים איזה שהוא פיקוח פרלמנטרי, פעמים רבות מדובר בדיונים סודיים בוועדות הכנסת, ללא שיתוף הציבור וגורמי חברה אזרחית: יתרה מזאת, היו מקרים שבהם המשטרה אף הסתירה את השימוש שלה בטכנולוגיות מתקדמות בתיקים שנוהלו בבתי המשפט.